תחליפי יהלום
בשוק היהלומים קיימים תחליפים שונים המנסים לדמות ולחקות את היהלום על תכונותיו הייחודיות.
במאמר זה, נעבור על שניים מהתחליפים הבולטים ביותר ליהלום שנמצאים כיום בשוק בכמויות מסחריות: המוסנאייט והיהלום הסינתטי.
מויסאנייט – Moissanite
המויסאנייט היא אבן סינתטית שדומה ביותר ליהלום ועל כן קשה מאוד לזיהוי. היא נמצאת כיום בשוק בכמויות מסחריות.
המויסאנייט היא למעשה קריסטל חסר צבע של סיליקון קרביד והיא נקראת על שם הכימאי חתן פרס הנובל, הנרי מויסאן, שגילה סיליקון קרביד טבעי.
המויסאנייט מיוצרת בכמויות מסחריות על ידי חברת Cree. חברת Cree פיתחה מכשיר בשם: Tester Model 590 המאפשר להבחין בין המויסאנייט לבין יהלום. כך היא לא רק מייצרת את המויסאנייט אלא אף נהנית ממכירת המכשיר.
המחיר הסיטונאי הממוצע לקראט מויסאנייט הוא 178$. ברמה הקמעונאית האבנים נמכרות בטווח של 500$ עד 800$ לקראט. טווח הגדלים הפופולרי ביותר הוא 0.10 עד 2.00 קראט.
ההבדלים בין המויסאנייט לבין היהלום.
- קשיות – קשיות המויסאנייט היא 9.25, קשיות היהלום היא 10.
- משקל סגולי – המשקל הסגולי של המויסאנייט הוא 3.32 ושל היהלום 3.52. עקב ההבדל הקטן במשקל הסגולי לא ניתן לבסס זיהוי על סמך הבדל זה.
- פלואורסנטיות – אבני המויסאנייט אינן פלואורסנטיות, או שהן בעלות פלואורסנטיות כתומה.
- פני שטח הרונדיסט – הרונדיסט במויסאנייט הוא גרגרי או מצוחצח בדומה לפני הרונדיסט באבני זירקוניה.
- פגמים דמויי מחט – הפגם הנפוץ ביותר במויסאנייט סינתטי הוא מחטים לבנות ארוכות ומקבילות, הממוקמות בניצב ללוח, לפעמים בכמות גדולה מאוד. פגם כגון זה כלל אינו מופיע ביהלום.
- בדיקת רנטגן – המויסאנייט יראה בבדיקת רנטגן לעומת היהלום שיעלם.
- ברק – במויסאנייט מתגלה אפקט כללי עמום ושמנוני הן במבט פנימי לתוך האבן והן במבט חיצוני על זוהרה.
- שבירה כפולה – זו התכונה הבולטת ביותר המבדילה בין מויסאנייט לבין יהלום. אם מסתכלים על המויסאנייט דרך פאסטות הכתר, ההכפלה של הפאסטות האחוריות נראית בבירור גם במשקפת 10. (ובמילים פשוטות, כאשר מסתכלים על הכתר דרך הפויליון, כמו בבדיקת צחצוח, קו החיבור של הכוכבים עם הלוח נראה כפול).
יהלום סינתטי
כאמור, היהלומים הטבעיים נוצרו במעבה האדמה, בתנאים קיצוניים של לחץ וטמפרטורה. שחזורם של תנאים כאלה במעבדה או בסדנה הוא עניין קשה ומסובך. ענקית היהלומים דה בירס השקיעה עד כה מאות מיליוני דולרים על מנת לשים ידה על טכנולוגיות מתקדמות לייצור יהלומים סינטטיים, שבאמצעותן ניתן לייצר כמות גדולה של יהלומים מושלמים. כיום, החיקוי כמעט שווה למקור וישנן דרכים מאוד ספציפיות להבחין בין השניים. נכון להיום, יש שתי שיטות מסחריות מרכזיות. הראשונה הינה שיטה בשם CVD Chemical Vapor) Disposition), שהיא הדרך הכימית ליצירת יהלום מלאכותי. בשיטה זו משתמשת דה בירס.
השיטה השנייה נקראת HPHT והיא שיטה המדמה את היווצרות היהלום הטבעי ומייצרת יהלומים מלאכותיים תחת תנאים של לחץ גבוה וטמפרטורה גבוהה תוך שימוש בגרגר יהלום כבסיס. היהלום הוא גביש, וכמו בתהליכים אחרים של התגבשות, ייצורו קל יותר אם כבר קיימים בתוך חומר הגלם “זרעים” – יהלומים טבעיים או סינתטיים זעירים מאוד – הסופחים אליהם אטומי פחמן נוספים ומצרפים אותם לסריג הגבישי שלהם. ספיחה כזו מתרחשת בתנאים של לחץ גבוה (55,000 אטמוספירות) וטמפרטורה גבוהה (˚1,400 צלזיוס). בלי זרעים, היה צורך בלחץ ובטמפרטורה גבוהים הרבה יותר, והתהליך לא היה מעשי. המתקן המשמש לייצור רוב היהלומים הסינתטיים הוא מכבש בוכנה שבתוכו אבקת פחם או גרפיט דקיקה ו”זרעים”. הפעלת המכבש מעלה את הלחץ והטמפרטורה, וזרם חשמלי העובר בחומר מעלה את הטמפרטורה עוד יותר.
יש כמה הבדלים כימיים דקים בין יהלומים טבעיים וסינתטיים, בעיקר באופן השתלבותם של אטומי חנקן בסריג הגבישי – כמחליפי אטומים של פחמן, ו/או כזיהומים. וייתכנו גם הבדלים בתכונות אחרות. בכמה שיטות שונות, ובראשן הקרנת היהלום בקרני רנטגן ובאור אולטרא-סגול, אפשר לזהות את ההבדלים הללו ולקבוע אם יהלום הוא טבעי או סינתטי. עם זאת נמצא כי שום שיטה יחידה אינה משיגה ודאות מוחלטת. לשם כך יש לשלב מספר שיטות בדיקה.
בקונגרס היהלומים ה-33, התקבלה החלטה לכנות יהלומים אלו גם בשמות “מגודלים במעבדה”, “מיוצרים במעבדה” ו”מעשה ידי אדם”, שאליהן יתלוו המלים “יהלום” או “יהלומים”. החוקים החדשים קבעו גם כי על מנת למנוע בלבול בינם לבין יהלומים טבעיים, בשום פנים לא יוצמד לשמם המונח “מעובד” או המלה “מתורבת”.
G.I.A תיעוד היהלום הסינתטי בתעודה גמולוגית של ***
Identification – LABORATORY GROWN
Additional Inscription: LABORATORY GROWN
*This is a man-made diamond and has been produced in a laboratory.
יש לציין, שיהלומים מלאכותיים חשובים מאוד בשימוש תעשייתי. נכון להיום הם משמשים באופן נרחב ללהבים לליטוש, לחיתוך ועוד. יהלומים מלאכותיים משמשים גם במתקני מחקר המשתמשים באנרגיה גבוהה במיוחד זאת תודות לשילוב של כמה תכונות שלהם כמו יציבות כימית, יציבות תרמית, יכולות אופטיות ועוד. תכונות אלה של יהלומים מלאכותיים מאפשרות גם שימוש בהם במכונות חזקות במיוחד לקרני לייזר.
הייצור הסינטטי של יהלומים מלאכותיים מאפשר להגביר את תכונותיו הקיימות וכך עובדים היום על שימושים אלקטרוניים ליהלום. המטרה היא לפתח יהלומים מלאכותיים שניתן יהיה להשתמש בהם במתגים בתחנות אנרגיה, כמוליכי אנרגיות גבוהות במיוחד, כדיודות פולטות אור ועוד. שימוש עתידי נוסף של יהלומים מלאכותיים הוא בתחום המחשבים. בשל תכונות היהלום הידועות המאפשרות לו להישאר קשה, לא להתחמם, ולא לעבור תהליך המסה, יש שאיפות להשתמש בו במחשבי העל של העתיד וכבר עכשיו החלו לפתח את הדור הבא הזה.
שימוש מעניין ואולי מעט שונה של יהלומים מלאכותיים הוא ככלי אחסון לאפר של בני אדם. בתרבויות רבות נהוג לשרוף את גופת המת ולשמור את האפר בכד. חברות אחדות נותנות שירות מעט שונה ומאפשרות לקרובי המת להפוך את האפר ליהלום סינתטי כמעין כלי שימור נצחי. שימוש זה ליהלום עלול להיות משונה עבורנו אך הדבר תופס תאוצה במדינות מערביות כמו ארה”ב, בריטניה, שוויץ, הולנד ועוד. וריאציה נוספת לשימור האפשרי של יהלומים מלאכותיים היא שימור שערה בתוכם. מדובר בדרך נוספת לשימור של זיכרון של מישהו באופן נצחי. למעשה התופעה התרחבה גם לשימור של שאריות או שערות של בעלי חיים בתוך היהלום.
מעוניינים ללמוד עוד על הנושא? תוכלו לפנות למרכז ללימודי הגמולוגיה ולהירשם לקורס גמולוגיה יוקרתי, הקורס הותיק והנחשב ביותר בבורסת היהלומים.
ניתן גם להזמין את הדס דורי בר משה להרצאת העשרה על יהלומים.